אמריקה מתעוררת: פרק ה’ – פורטלנדיה דועכת

פורטלנדיה (Portlandia) היא סדרת טלוויזיה קומית, אשר צולמה בעיר פורטלנד שבמדינת אורגון, המתבססת ברובה על טיפוסים אקסצנטריים, החיים בעיר הידועה באורח החיים הליברלי ובהשפעות שונות של העידן החדש, כמו טבעונות, פוליאמוריה, מיינדפולנס ועוד. הסדרה עלתה לראשונה לאוויר ב-21 בינואר 2011 (ויקיפדיה). העיר החזיקה ללא מתחרות, בכתר העיר המגניבה בעולם, למשך כעשר שנים, אך היא התרסקה בשנה האחרונה והפכה לצל של עצמה.
העיר הייתה מכה לקולים – והיוותה מגנט לצעירים (לפחות ברוחם) שרצו לחוות את החופש והליברליות הקיצונית שלה, נהנו מאין-ספור מבשלות בירה, חנויות בוטיק ובתי קפה מעולים.
בני שביקר בעיר לפני כמה שנים הבטיח לנו שהביקור בה יהיה גולת הכותרת של המסע שלי בצפון מערב ארה”ב.

אך בביקורי בעיר ביולי 2021, נחשפתי למראות מדכאים של עיר מוזנחת, מבוהלת ועלובה. עיר מדכאת, כמעט ללא אנשים ברחובות (למעט חסרי בית סהרוריים) ועם ואין-ספור חנויות סגורות בהן חלונות ראווה מוגפים בלוחות עץ.

שוחחתי עם סטיב, בעליו של חנות המחנאות הוותיקה בעיר, הקיימת משנת 1919 והממוקמת בשדרה השלישית היוקרתית לשעבר. סטיב סיפר כיצד העיר הלכה והאטה כלכלית עם תחילת סגרי הקורונה וכיצד בעלי העסקים נאלצו להתמודד עם הפסקת התנועה בחנויות ועם סיוע ממשלתי מוגבל.

לדבריו המצב יצא משליטה במהלך ההפגנות לאחר רצח ג’ורג’ פלויד על ידי שוטר שחנק אותו למוות. המהומות, שפרצו תחת הכותרת: “חיי שחורים נספרים”, שיתקו את העיר למשך 100 ימים. פורעים מוסתים השתוללו ברחובות, בזזו מכל הבא ליד והשחיתו כל דבר עליו הניחו את ידם. מחנות תכשיטים אחת נבזזה סחורה בשווי של מיליון דולר ובאותו ערב נבזזו מחנות אפל טלפונים ואייפדים בשוויי של 1.5 מיליון דולר.

ראש העיר הליברלי, מנע את התערבות המשטרה בטענה הנאיבית שיש לתת לציבור להביע את דעתו ולפרוק את הזעם. רק לאחר פריצה לבניין פדרלי, נשלחו כוחות משמר לאומי שנכנסו לעיר, ובנוהל משטר צבאי החזירו את החוק והסדר לכנם.

על אף השקט, פרויקטים רבים לפתוח העיר נעצרו ויזמים הפסיקו את השקעותיהם, אף בפרויקטים שהחלו. שלדי מבנים לא מושלמים עומדים כאבן שאין לה הופכין. ממתינים לימים טובים ולוודאות כלכלית גבוהה יותר.

התחושה שקיבלתי היא של שקט דרוך ומתח נצור העלול להתפרץ כמו חבית אבקת שרפה הממתינה לגפרור. חנויות רבות עדיין סגורות ואחרות מוגפות בלוחות עץ. חנויות אפל מובדלות בדרך כלל בעיצוב הפתוח והמואר העשוי קירות זכוכית, אך כיום החנות בפורטלנד מגודרת ושני זקיפים מפטרלים סביבה 24 שעות ביממה.

על אף שהפרעות שככו, המצב הכלכלי מחמיר והולך בספירה המזינה את עצמה, הואיל ותיירים מדירים את רגליהם מהעיר. בתי הקפה והמסעדות שהיו שוקקות חיים כל יום ובכל היום, כעת פתוחות רק שלושה חצאי ימים בשבוע: מיום שישי עד ראשון וביתר הימים העיר פשוט מתה. שקטה יותר מתל אביב ביום כיפור.
בעלי האמצעים ובעלי האפשרות לעבוד מרחוק, ניצלו את שינויי שוק העבודה בתקופת הקורונה ועברו לגור בעיירות שקטות ונעימות יותר ובראשן העיירה בנד. עליה יסופר בבלוג הבא.

במקום צעירים פאנקיסטים והיפסטרים, רחובות פורטלנד מלאים כעת בחסרי בית. חלקם הגדול, כאלה שאיבדו את מקור פרנסתם במהלך המכה המשולבת של קורונה ופרעות בעיר ונותרו ללא כל ביטחון כלכלי וללא קורת גג.
סטיב אופטימי ומאמין בחוסן של העיר. לדבריו, העיר תחזור לעצמה ותטען שוב לכתר המגניבות. הכל עומד לצידה: מזג אוויר נפלא, קירבה לאתרי סקי וטיולים, נהר, נמל ותרבות פנאי מפותחת.

ימים יגידו. האם הדעיכה הזו זמנית, או שמא העיר חטפה מכה שממנה תתקשה להתאושש. נחיה ונראה האם תכנית ההתאוששות הכלכלית המרשימה שמוביל הנשיא ביידן תספיק להוציא גם את העגלה הזו מהבוץ ולהחזיר עטרה ליושנה.

ג׳ואל אלון הוא מומחה בפיתוח עסקים ושווקים בינלאומיים.
שירת כטייס בחיל האוויר (סא״ל), מהנדס ובוגר MBA בהצטיינות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *