אמריקה מתעוררת: פרק א’

ארה”ב התפתחה למעצמה עולמית מובילה באמצע המאה העשרים בעקבות מלחמת העולם השנייה, ולמעשה נותרה המעצמה היחידה לאחר קריסת ברית המועצות בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים.

אחת מחוויות הילדות הראשונות שלי מארה״ב הייתה תחושת הגאווה הלאומית בזכות הניצחון במרוץ לחלל. אבי היה מעלה אותי ואת אחיי לגג הבית לצפות בשיגורי החלליות. הצלחת בריה״מ בשיגור הלוויין הראשון ספוטניק (4/10/1957) ושיגור הקוסמונאוט הראשון (12/4/1961) עוררה התגייסות לאומית שהגיעה לשיא בעמידה ביעד שהציב הנשיא קנדי להנחית אדם על הירח תוך עשור (20/07/1969).

כמעצמה מובילה, ניתבה ארה”ב את הכלכלה והדיפלומטיה העולמיות כגוף הדומיננטי ביותר וללא תחרות במשך שלושה עשורים. רבים האמינו כי זו סוף ההיסטוריה המוכרת של מלחמות ותחילת עידן חדש של רווחה וצמיחה. שאננות ומנהיגות חלשה גרמו לארה”ב לדרוך במקום ואפשרו את עליית סין ככלכלה הגדולה בעולם המאיימת על ההגמוניה האמריקאית, בעוד רוסיה, ארגוני טרור ומדינות טוטליטריות וגרעיניות מאיימות על הסדר העולמי.

הנשיא טראמפ הצביע על הבעיה הזו בבהירות, התעמר בסין והטיל מכסים על תוצרתה. אך הוא פעל בצורה מגושמת ולא יעילה והוריש לג’ו ביידן כלכלה חלשה, עם גירעונות ואי שוויון חסרי תקדים. בימים אלה, מתחילת כהונת ביידן בינואר 2021, אנו עדים להתפכחות של אמריקה מהאשליה כי לעולם חוסן והבנה כי הגיע העת לעשות ומהר.

בסדרת כתבות אתאר פנים שונות של אמריקה כיום, מעצמה מנומנמת הנמצאת בעיצומו של הליך התעוררות ומעבר דרמטי שבסופו העולם לא ייראה אותו דבר.

פרק I – קריסה אקלימית

מזה עשרים שנה, מאז סיים אל גור את תפקידו כסגן נשיא, לא היה בוושינגטון מנהיג שהעמיד את המאבק בהתחממות הגלובאלית בראש סדר היום הציבורי. בעוד באירופה קיים קונצנזוס בנושא, הרי בארה”ב עצם ההכרה בבעיה היא סוגיה פוליטית-מפלגתית, כאשר 45-55% מהציבור חושב בכלל שהתחממות גלובאלית היא ידיעת כזב (פייק-ניוז). לדידם, זוהי רק תופעה מחזורית והדרישה להמעיט בפליטות הפחמן הינה קנוניה של ‘סמולנים’ יפי נפש נגד תעשייני הנפט, כורי הפחם ותאגידי הענק.

בחסות מחלוקת זו, התפתחה בעשורים האחרונות הפקת נפט מפצלי שמן – הליך מזהם בהפקה ומזהם בשימוש. אך ארה”ב השיגה עצמאות אנרגטית מלאה, ובכך התנתקה מתלותה ביבוא נפט ממדינות אופ”ק, בדגש על רוסיה וונצואלה, וזכתה לחופש פעולה מוגבר בזירה הבינלאומית. הנשיא טראמפ התנתק מהסכם פריז למלחמה בהתחממות הגלובאלית וארה”ב התכנסה פנימה לענייניה שלה, על חשבון זניחת תפקידה כשוטר העולמי שגבה חיי לוחמים אמריקאים ועלה הון עתק.

מדיניות בת היענה להתעלמות מהבעיה התפוצצה בפנים. בשנים האחרונות שריפות ענק בקליפורניה הפכו אותה למדינה אומללה המכוסה עשן כשלושה חודשים בשנה. עשרות הרוגים בשנה, הפסקות חשמל תדירות ונזקים במאות מיליארדים מדי שנה.

החוף האטלנטי נמצא כעת תחת גל חום חסר תקדים. הניו-יורק טיימס דיווח (1/7/2021) על מאות מקרי מוות בקולומביה הבריטית שבקנדה. ב- 29/6/21 נמדדו באזור 49.6 מעלות, שיא של כל הזמנים בקנדה. במקביל במדינת אורגון שבארה”ב, דווח על לפחות 63 מקרי מוות שנקשרו לגל החום בתוך חמישה ימים. בסיאטל, השוכנת לחוף האוקיאנוס, תועדו במאה הקודמת רק שלושה ימים שבהם הטמפרטורות היו גבוהות מ- 38 מעלות. העיר חוותה שלושה ימים בשבוע האחרון של יוני במהלכו נמדדו 46 מעלות, שיא כל הזמנים.

בעבר מזגנים נחשבו כמיותרים. ב–2013 רק ב–31% ממשקי הבית באזור היה מיזוג אוויר. על פי נתונים מהסקר הפדרלי של משקי הבית בארה”ב, כעבור שש שנים עלה שיעורם ל–44% והמגמה מאיצה.

אני מסייר כעת באזור ונדהם מהפער בין התנהגות האנשים לבין מזג האוויר. אנחנו רגילים מהארץ להתייחס למים כמשאב נדיר אך פה משקים באמצע היום מדשאות שכבר לא מתאימות לאקלים החדש. בנוסף, ברוב המקומות אין מזגנים כי עד לאחרונה היו רק מספר מועט של ימים חמים בשנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *