עד לא מזמן, אנשים עם מוגבלויות שרצו להשתלב בשוק העבודה, היו מנותבים בעיקר למגזרים מסוימים, בהם לא יהיו במגע עם לקוחות, או לחילופין בשירות לקוחות טלפוני, בהתאם למגבלותיהם. לפי ג'ואל אלון, בשנה שעברה הנציבות הממשלתית לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דיווחה על עלייה בשיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות ל-60% תעסוקה.
בכל הנוגע להשתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי, הנתונים מן השנים האחרונות מעודדים. לפי צו הרחבה בנושא, בכל חברה פרטית מעל ל-100 עובדים, יש חובה לייצוג הולם (שלושה אחוזים מכלל העובדים) לאנשים עם מוגבלות. לאחר מכן, החלו יוזמות מצד גורמים שונים כגון משרדים ממשלתיים וההסתדרות ביוזמות דומות. אחד המוסדות שיש לציין בהקשר הזה הוא ביטוח לאומי, שהוציא מכרז לחברות שונות המתמחות בהשמת עובדים במטרה לשלב אנשים עם מוגבלות. המכרז הביא להעסקתם של מעל ארבעת-אלפים בעלי מוגבלויות בחמש השנים האחרונות.
לפי ג'ואל אלון, השינויים הללו הביאו להיפוך מגמה אמיתי בכל הנוגע לתעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל: אם בעבר מעסיקים חשבו על הנושא כ״טובה״ לאדם עם מוגבלות, והסתכלו על אותו אדם רק דרך המוגבלות שלו, היום התפיסה מכילה ועמוקה הרבה יותר. הדבר נכון הן למוגבלות פיזית (כסא גלגלים, עיוורון וכדומה), וגם למוגבלות מנטלית כמו תסמונות למיניהן, אוטיזם, מוגבלות התפתחותית ועוד.
הדרך לשינוי עוד ארוכה, אולם שינויים חברתיים לוקחים זמן. לפי ג'ואל אלון, נראה כי אנו צועדים בדרך הנכונה. מעבר לכך, התפחויות טכנולוגיים שונים, בדומה לאלו שנעשים בחממת Zog-Assistec, יוכלו לסייע להעמקת שילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, על ידי גישור בין המוגבלויות למיומנות הנדרשת.